ישבתי עם באדולינה
- Hilla Vashitz Barak
- 31 בדצמ׳ 2021
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 9 באפר׳
ישבתי עם "באדולינה" בספסל שליד עגלת הקפה.
הדְרַרוֹת בצמרות העצים היו נסערות במיוחד באותו היום,
ובדיוק כשהצלחתי ממש להתרכז בספר,
והעיתונאי ומלכת באדולינה מצאו את עצמם לבד בסיני,
והיא כולה חמה עליו, והוא כבר מזמן,
הגיעה מישהי, בטייץ ורוד-זוהר ומזרן ביד,
והפרה את המומנט שלי בסיני,
"היי, את מוכרת לי, מאיפה את?"
הרמתי ראש, הסתכלתי עליה, לא מוכרת לי בכלל,
ועניתי "אני? אני מפה. ואת?"
"אני? אני משם" וחייכה חיוך מלא (!) שיניים לבנות.
"אבל את מה זה מוכרת לי", התעקשה, "במה את עוסקת?"
אני תמיד מתלבטת באיזו רזולוציה לענות כששואלים אותי את השאלה הזו,
"אני בהייטק", בחרתי ברזולוציה השיטחית.
"אה, אז לא משם את מוכרת, ממש לא, אין לנו שום קשר…חה חה חה…" והתיישבה בספסל שלידי.
זה כבר anyway הרגיש מוזר, אז החלטתי לבדוק איתה משהו.
"תגידי, אמרתי לך קודם שאני ב'הייטק'. מה בדיוק למדת מזה?"
היא חייכה שוב,
והשיניים שלה היו בכל מקום, וענתה -
"מה…לא… כאילו, רציתי לדעת אולי אני מכירה אותך מהעבודה שלי, אני מטפלת הידְרַאוּלית."
שמתי כוכבית לבדוק אחר כך מה לעזאזל זה מטפלת הידראולית,
והמשכתי,
"אבל כשאמרתי לך 'הייטק' לא למדת כלום עליי. אני יכולה להיות כלכלנית בהייטק, תוכניתנית בהייטק, מנהלת רכש, הֵד-אוֹף-מיטינג-רומז או אחראית גן קיימות. יכולתי להיות מלא דברים, מאוד שונים, למה לא התעניינת באמת במה אני עוסקת אם שאלת??"
החיוך שלה, שהיה פתוח עוד מקודם, נסגר עכשיו, וטוב שכך, כבר הסתנוורתי.
"אין לי תשובה טובה" אמרה, "אולי זה לא כזה מעניין האמת…"
ישבנו ושתקנו שתינו על הספסל.
הדררות מעט השתתקו גם.
הרגשתי לא נעים ממנה. יצאתי עליה קצת.
היא לא אשמה. אולי זה באמת לא כזה מעניין מה אני עושה.
"תגידי," קטעה לפתע את השתיקה, "את חושבת שאצלכם בהייטק אולי ירצו מטפלת הידראולית? ככה להרים לַעובדים מדיי פעם?"
"וואללה, יש מצב" אמרתי בלי לחשוב יותר מדיי, "אני יכולה להעביר את הטלפון שלך לאחראית שימחת עובדים אצלנו אם את רוצה"
"בטח, וואי, מה זה תודה לך!" שוב חייכה ושוב הסתנוורתי.
היא כבר קמה מהספסל ונראה שעמדה ללכת, ואז אמרה,
"תגידי, כשאמרתי לך קודם 'מטפלת הידראולית' - מה למדת מזה?"
אההה?
"אני יכולה להיות מטפלת בשיטת 360 מעלות, או אחראית קוסמטיקה עיסויית, מהנדסת חישוקים בכירה, או בכלל צ'יף בּוּכְנַה. יכולתי להיות מלא דברים, וגם את לא התעניינת."
הדררות השתתקו עוד יותר והיה ממש מביך עכשיו.
"אמממ…את ממש צודקת" עניתי לה, "אין לי תשובה טובה."
ואז שוב חייכה, כאילו שמה הכל בצד,
"טוב, אז לא הצלחנו להבין מאיפה את מוכרת לי, לא נורא, תהני מהספר, הנה כרטיס הביקור שלי, שיהיה לך לתת לאחראית זימרה שלכם."
"שימחה"
"מה?"
"אחראית שימחה" תיקנתי,
"אחלה… יאללה אני זזה, ביי בינתיים."
והיא והטייץ הורוד-זוהר והמזרן הלכו.
נשארתי לבד בספסל,
ירד לי כל החשק לבדוק מה קורה עם מלכת באדולינה והעיתונאי,
נכנסתי לאינטרנט.
אחרי שעה הזמנתי טיפול הידראולי 360 מעלות.
יש בפרדס חנה אחת שעושה את זה כבר 15 שנה.
באים אליה מכל האזור.
חייבת לנסות.
@ כל הזכויות שמורות להילה ושיץ ברק
תגובות