הצטרפתי לגרטה טונברג למשט שלה לעזה. לא יודע איך התגלגלתי לזה, אמרו לי, בוא, משט, מזרח תיכון, יש שמש טובה, בדיוק פיטרו אותי שוב מהעבודה, אז אמרתי למה לא, אני בא.

היא רצה. כבר יומיים. נדמה לה שעברה את הגבול. אולי היא במצרים.

מאז שנוּרית יצאה לזרוק זבל וקפצה עליה חתולה מהפח, היא כבר לא יוצאת לזרוק זבל.

אני מחכה למיימון. שש בדיוק. כמו שהבטחתי.  יושבת בַּכיסא רחוב הכתום שמחובר למדרכה, ומחכה.

סשה הוא מכוון הפסנתרים שלי. אני לא יודעת אם הוא רואה את עצמו כ'מכוון הפסנתרים שלי', אבל אני רואה אותו ככזה, וזה נעים לי להגיד את זה. כאילו

יצאתי לריצה ונתקלתי בקפלן. אליעזר קפלן. התנגשתי בו דוּך לתוך כתף שמאל שלו. היה שם בום רציני רק בלי הקול של הבום. "אוי, סליחה," התעצבנתי,

הייתי ציפור, ישבתי עם חברות על חוט חשמל, חירבנו על מכוניות בצבע שחור או לבן

** הסיפור הורד זמנית ויופיע בספר הבא שלי, ייצא בתחילת 2026 @ כל הזכויות שמורות להילה ושיץ ברק וכאן נרשמים לקבל סיפור חדש למייל  >

ענת לוקחת את איימי לכל מקום שהיא הולכת. ככה הן, אף פעם לא נפרדות. איימי היא האַמיגְדלה של ענת.

דברים שאת אוספת מהרגע שאת נולדת: אוספת פנים. אוספת הבעות. אוספת מוצצים. מחזיקה חזק את היותר מטונפים.

יש לי דגדוגים באף. דגדוגים של אבק נראה לי. אבל למה שבאוטו יהיה אבק. שטפתי אותו לפני יומיים. המנוע ממש שקט, בקושי שומעים אותו. יוסי נוהג....

נקלעתי לתוך לולאת זמן. הייתי מתעוררת כל בוקר באותו מקום, באותה שעה, והתאריך תמיד היה עשרים למרץ. שאלתי אנשים עם מי מדברים במצבי, וכולם...

כשכריס מרטין הזמין אותי באמצע ההופעה בברלין לעלות לשיר איתו על הבמה, זה היה בדיוק באמצע הביס מהפרעצל שקניתי בבוטק'ה מחוץ לאצטדיון. כמה...

ישבתי בריטריט כתיבה במדבר. זה היה היום החמישי ונגמרה לי הסבלנות כבר ביום השלישי. יוגב המנחה היה סתירה של עצמו, חמוד אבל מעצבן, רך אבל...

יצאתי לריצה, ונתקלתי ביוליוס קיסר. זיהיתי לפי השריון, החצאית והכתר עם העלים. אוי סליחה, אמרתי לו, לא רואים אותך טוב בחושך, שים איזה אפוד...

בסגֶר הראשון יצאתי לריצה ונתקלתי בגולדה מאיר. בית החזה שלי פגש את הכתף הימנית שלה בזווית של תשעים מעלות. היה טראח בלי הקול של הטראח. "אוי, סליחה," אמרתי לה, "לא רואים אותך טוב בחושך, שימי איזה אפוד זוהר או משהו."

שלושה שבועות לפני התאריך פנו אליי. מהמשרד. שיתפו שהם מחפשים מישהי, שיכולה להזיז. שאלתי, "מה בדיוק התפקיד? יש תיאור משרה?" אמרו, "זה נורא פשוט. את רק צריכה להיות חזקה." "מה, ברוח?" נבהלתי. "לא, לא, בגוף," ענו. שאלתי אותם אם הם יודעים שאני מטר חמישים ושש. הם אמרו שזה לא משנה. "מי שחזקה, חזקה."

ישבתי עם "באדולינה" בספסל שליד עגלת הקפה. הדְרַרוֹת בצמרות העצים היו נסערות במיוחד באותו היום, ובדיוק כשהצלחתי ממש להתרכז בספר, והעיתונאי...

הייתי בחתונה בגלבוע. חתונה שהתחילה ביום חמישי והסתיימה בשבת בצהריים. פעם בחיים יש אחת כזו! פינוקים, אוכל טוב, ריקודים, בריכה, מלון. בערב...

"סליחה, אולי את יודעת איפה לוח הטיסות, אני מחפש את הגייט שלי? אוי איזה טיפש אני, הנה הוא בדיוק פה מאחורייך, כאילו שאפשר לפספס אותו…לוח...